החלטה בתיק ה"פ 8950-01-13

בבקשה לסילוק על הסף

המשיב 1 (להלן: " המשיב") הגיש תביעה בהמרצת פתיחה, שבה עתר למתן צו המורה לקרן הגמלאות של לשכת עורכי הדין (להלן: " המבקשת") להמציא פירוט חשבונאי של כל ההפקדות שעשה בקרן, הרווחים שנצברו בגינן ודמי הניהול שבהם חויב. כן עתר המבקש לסעד הצהרתי לפיו על המשיבה להחזיר לו את כל הפקדותיו בקרן, בניכוי סכומים שהופקדו בחשבונו משנת 2010, ולהצהיר כי סעיפים בתקנון של המשיבה מבוטלים או מתוקנים עקב היותם מקפחים ונוגדים את חוק הנאמנות וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

המבקשת עתרה לסילוק התביעה על הסף מטעמי חוסר סמכות עניינית, שיפורטו להלן.

עיקרי העובדות בהליך העיקרי

1.         המשיב הוא עורך-דין, שהצטרף כעמית לקרן הגמלאות של לשכת עורכי הדין (להלן: "הקרן" או "המשיבה") בשנת 1984. בחודש דצמבר 2010, בהגיעו לגל 66, החל המשיב לקבל מהמבקשת גמלה חודשית. בחודש ספטמבר 2012, כשנתיים לאחר הגיעו לגיל הפרישה לגמלאות, הודיע המבקש כי פורש מהקרן ודורש למשוך את כל הפקדותיו בה, מיום הצטרפותו אליה.

2.         המבקשת טוענת, כי דרישתו של המשיב למשיכת הכספים נוגדת עקרונות בסיסיים העומדים ביסודה של קרן פנסיה, וחותרת תחת ההיגיון הכלכלי והאקטוארי שבניהול קרן כזו. היענות לדרישות של עמיתים, מסוג הדרישה של המשיב, תגרום לפגיעה אנושה בכלל עמיתי הקרן ובביטחונם הפנסיוני והסוציאלי,  ואף עלולה להוביל את הקרן לפשיטת רגל. עוד נטען, כי לא קיימת כלל אפשרות לעמית שהגיע לגיל פנסיה, למשוך במהלך תקופת הפנסיה את סך הכספים שנותרו בחשבונו האישי בקרן, והדבר עומד בניגוד לעקרון הערבות ההדדית בין העמיתים.

הבקשה לסילוק על הסף

3.         המבקשת הגישה בקשה לדחיית התביעה על הסף. בבקשה נטען, כי לבית המשפט אין סמכות עניינית לדון בתביעה, והסמכות הייחודית מוקנית לבית הדין לעבודה, כאמור בסעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969 .

4.         בהתאם להחלטת כב' השופטת אברהמי, נשלחה הבקשה לתגובת המשיב, שטען כי המבקשת "מדברת בשני קולות", כאשר בחרה במקרה אחר להגיש לבית משפט השלום תביעה בענין זהה לעניינו של המבקש (תאמ (ת"א) 32928-03-11 קרן הגמלאות נ' יוסף ברד, להלן : "עניין ברד") ובכך הסכימה להקנות לבית המשפט סמכות, אך עתה היא טוענת ההיפך.

5.         המשיב טוען כי סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה קובע אמנם סמכות ייחודית לבית הדין לדון בתביעות נגד קופות גמל, כהגדרתן בחוק הגנת השכר, תשי"ח - 1958 אך יש לבדוק אם המשיבה נכללת בהגדרת זו, ויש לשים לב כי המבקש אינו "עובד" שכיר, ולכן חוק הגנת השכר אינו מכוון כלפיו. המשיב אף מציין, כי תביעתו מושתתת גם על חוק הנאמנות וחוק החוזים האחידים, ובעניינים אלה בית המשפט המחוזי מיומן יותר לדון מבית הדין לעבודה. לבסוף טען המשיב, כי גם אם בית המשפט נעדר סמכות עניינית, אין מקום לדחות את התביעה על הסף ויש להעבירה לבית הדין לעבודה. 

6.         תשובת המבקשת לא איחרה להגיע. בתשובה מדגישה המבקשת, כי הסמכות הייחודית לפי סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה חלה על "תובענות של חברים או חליפיהם..." ולא של עובדים או של מעבידים. עמיתים בקופות גמל אינם חייבים להיות דווקא עובדים, ולכן אין רבותא בטענה כי המשיב אינו עובד שכיר או עובד, ודי שיהיה מדובר בתביעתו של מי שהוא חבר בקופת גמל.

7.         בהתאם להחלטת כב' השופטת אברהמי מיום 19.5.13 הוגשה לתיק בית המשפט גם עמדת היועץ המשפטי לממשלה בשאלת הסמכות העניינית, התומכת בטענת המשיבה, כי אין לבית המשפט המחוזי סמכות עניינית לדון בתביעה והסמכות נתונה לבית הדין לעבודה. המבקש הגיש תגובה לעמדה זו וחזר על טענותיו הקודמות, וכמוהו נהגה גם המשיבה. המסמך הענייני האחרון, שהוגש בהתאם להחלטת כב' השופטת אברהמי, הוא תשובה לתגובת המשיב לעמדת היועץ המשפט לממשלה, שבה חוזר היועץ המשפטי על עמדתו. לא מצאתי מקום לשוב ולפרט את הטענות, שכבר פורטו קודם לכן, ולמעשה לא ברור מדוע נדרשו הצדדים לשוב ולפרט טענותיהם בכתב מחדש. מכל מקום, החלטה בענין הסמכות לא ניתנה על ידי כב' השופטת אברהמי ולכן תינתן על ידי.

לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתביעה

8.         סעיף 24(א(3) לחוק בית הדין לעבודה מורה כי לבית הדין סמכות לדון ב:

"תובענות של חברים או חליפיהם או של מעבידים או חלפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם, הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעבידים לקופות, לפי הענין, וכלן כל תובענהל קצבה הנובעת מיחסי עובד ומעביד".

            המבקשת הינה "קופת גמל" כהגדרתה בחוק הגנת השכר, הכוללת הן קופת פנסיה והן הסדרי ביטוח אחרים. הדבר הובהר בפסיקת בין הדין הארצי לעבודה (דב"ע נו/10-6 איילון חברה

לביטוח בע"מ נ' אנוך). משכך תביעתו של המשיב, שהינה תביעה של עמית בקרן, כנגד הקרן, נתונה לסמכותו הבלעדית של בית הדין לעבודה.

בתי המשפט כבר נדרשו לסוגיה זו, בתביעות שהוגשו על ידי עמיתים בקרנות אחרות והדגישו, כי בצד היותו הערכאה המוסמכת לענין משפט העבודה, בית הדין מופקד גם על תחום הביטחון הסוציאלי, אשר אין להם זיקה ליחסי עבודה (ראו, למשל, בק"ג 1869-09-10 קרן הגמלאות של חברי אגד, נ' אגד אגודה שיתופית בע"מ; ת"צ 32849-08-10 פרץ נ' מנורה מבטחים בע"מ; ע"א 7654/06 עדה רוזנשטראוך נ' קרן הגמלאות של חברי אגד בע"מ).